הנשיא אל אסד נשא נאום אחרי שבועת אמונים כנשיא הרפובליקה הערבית הסורית

דמשק – סאנא

הנשיא בשאר אל אסד נשא היום נאום אחרי שבועת אמונים כנשיא הרפובליקה הערבית הסורית בפני יו”ר וחברי מועצת העם ובנוכחות אישיות פוליטיים, מפלגתיים, דתיים, תקשורתיים, מדעיים, תרבותיים, ספורטיביים, אמנותיים וחברתיים. ומשפחות חללים, פצועים, נכבדים ומצטיינים.

 במהלך הנאום לאחר השבעתו של הנשיא, אמר אל-אסד: אני מצדיע לכם את הצדעת האומה האיתנה בזמן הנפילה… הצדעת  העם שהגן על מולדתו בדמו ונשא את האמון בלבו ובנפשו.

הנשיא אל-אסד הוסיף : כי אתם הוכחתם את מודעותכם ואת השתייכותכם הלאומית לכך שהעמים אינם מזלזלים בנחישותם להגן על זכויותיהם, לא משנה כמה הקולוניאליסטים מכינים.. הם רצו תוהו ובוהו שישרוף את מולדתנו, ועם האחדות הלאומית שלנו, אתם יריתם כדור רחמים לעבר הפרויקטים שכוונו למולדתנו.

הנשיא אל-אסד הבהיר כי בשלבים הראשונים, היה הימור האויבים על החשש שלנו מהטרור והפיכת האזרח הסורי לשכיר חרב שימכור את מולדתו.

הנשיא אל-אסד אמר כי הסורים בתוך מולדתם הופכים להיות מאתגרים וקשוחים יותר ויותר, ואלה שתכננו להיות קלף נגד מולדתם הפכו לכלי שרת בחו”ל, והציעו את עצמם אליו בעת הצורך.

הנשיא אל-אסד אמר כי העם שניהל מלחמה קשה והחזיר את מרבית אדמותיו, הוא בהחלט מסוגל לבנות את כלכלתו בנסיבות הקשות ביותר ובאותו רצון ונחישות, והוסיף : הוכחנו שאנחנו עם שאינו מביית את תודעתו וכי העמים האצילים חיים במציאות החייה, לא במציאות הווירטואלית ואינם נופלים בפח הכניעה לחינם.

הנשיא אל-אסד אמר : “אנו מפסידים כשאנו מאמינים כי העמידה על הצד היא מדיניות, וכי היא ללא ספק אחד מרסיסי ההפרעה בסביבתינו, וכאשר אנו מאמינים כי הנושאים הסובבים אותנו מבודדים מעניננו, ואנו מנצחים כשאנחנו מבינים לעומק שהקרובה אלינו היא השאלה הפלסטינית”, והדגיש כי נושא שחרור מה שנשאר מארצנו, יישאר מול עינינו … ואנו נחושים בדעתנו לשחררו מהטרוריסטים ומנותני החסות הטורקים והאמריקאים להם.

הנשיא אל-אסד אמר אז אם המלחמה והמצור לא סגרו את הדלתות לגמרי, הם היו פתוחים, הם היו סגורים חלקית, אנחנו יכולים לעבור דרכם, זה מספיק לדעת איך לעבור דרך הדלתות האלה, יש מכשולים, והמכשול הגדול ביותר הם הכספים הסוריים שהוקפאו בבנקים הלבנוניים, הנאמדים בעשרות מיליארדים, ויש אומרים ארבעים ואחדים אומרים שישים.

שני המספרים מספיקים כדי לסכל כלכלה בהקף  הכלכלה שלנו, בין אם על ידי הקפאת הכסף ומניעת הכמות הגדולה הזו של המעגל הכלכלי, ובין אם באמצעות תהליך הברחת הכסף הזה או מיצוי הכסף הזה והלחץ הממושך על הלירה הסורית, והפחתת ערך הרכישה שלה לאורך השנים.