את המשברים שלנו למען שלא נטבע ונטביע את הדורות הבאים דרך הטיפול בתוצאות ולא בסיבות, האיומים טומנים בחובם סכנות והזדמנויות, וכיום אנו בפני הזדמנות המגולמת בהשתנות המצב הבינ”ל ההולך בכיוון עולם רב קוטבי, וזאת תוצאה של דומיננטיות המערב החסרים לו כל עקרונות האתיקה, הידידות והשותפות, זאת הזדמנות היסטורית לחדש את סידור העניינים שלנו עם המינימום של ההתערבות החיצונית, דבר המצריך את חידוש מיקומנו בעולם הזה ההולך ומתהווה עתה למען שנהיה בו לחלק אפקטיבי בהסתמך על ניצול האווירה החיובית שנוצרה בעקבות הפיוסים שקדמו לפסגה.
בתימן ובסודאן, בנוסף לסוגיות רבות אחרות באזורים שונים, אפשר לומר כי איננו יכולים לטפל במחלות באמצעות הטיפול בתסמונות, כי אין השאלות האלה אלא תוצר של כותרות יותר גדולות שלא קיבלו טיפול קודם, וישנן כמה סוגיות הזקוקות לטיפול בשל הסדקים שנגרמו להן באזור במשך עשור של שנים והליגה מילאה אחר תפקידה כמשחה לפצעים ולא כגורם מחריף, והחשוב הוא ההתרחקות מהשאלות הפנימיות של העמים כי הם יכולים לטפל בעצמם, אנו נדרשים רק לבלום את ההתערבויות החיצוניות ולהגיש להם עזרה בעת הצורך, אבל העבר, ההווה והעתיד של סוריה טמונים בערביות של ההשתייכות ברת הקיימא ולא בערביות של החיבוקים שסופה ללכת, ובן האדם יכול לעבור מחיק לחיק אבל לא יכול לשנות את השתייכותו, ומי שיכול לעשות כן הרי הוא חסר השתייכות, אז מי שממוקם בלב לא יכול להיות בחיק וסוריה היא הלב הפועם של הערביות ונמצאת בליבה של ערביות זו.