תחבורה בסוריה

דמשק – סאנא

נושא התחבורה מתאר היטב את מיקומה הגאואסטרטגי של סוריה במזרח התיכון, אך גם חושף את הבעייתיות של היעדר הפיתוח המספיק, דבר המקשה על המשק ויוצר חולשה גאואסטרטגית בולטת. את הבסיס לרשת התחבורה המודרנית של סוריה, בדגש על מסילות הברזל, יצר עוד השלטון

העות’מני (המסילה החיג’אזית). המסילה, שעברה בין דמשק למדינה שבסעודיה, הייתה נחוצה כדי לקשר בין הפרובינציות הרחוקות של האימפריה ובעיקר כדי לעקוף את תעלת סואץ שנלקחה מהם על ידי הבריטים. בתקופת המנדט המשיכו את המלאכה הצרפתים, אך סדר העדיפויות שלהם השתנה. הם אמנם לא מנעו קשר באמצעות מסילות ברזל בין סוריה ללבנון, לטורקיה, לעיראק ולירדן, אך דאגו קודם כול לאינטרסים שלהם: נפט, תשתיות לעיבודו הראשוני והובלתו לאירופה.

לכן הצרפתים שמו דגש על צינורות והשקיעו רבות בנמלי סוריה, בנו שדות תעופה ואף שיפרו במקצת את רשת הכבישים. הצרפתים גם סללו את הדרכים המקשרות בין ערי הליבה של המדינה.

מאז קבלת העצמאות השקיעה סוריה בנמלים, בתשתיות הכבישים ובמסילות ה

ברזל. השקעות גדולות בלטו בענף התעופה, בייחוד בשדות התעופה. הבעלות על מסילות הברזל הולאמה על ידי המדינה מחברות פרטיות, שחלקן היו זרות (עיראקיות או טורקיות). כיום יש בסוריה רשת מסילות ברזל עצמאית, שאינה תלויה בארצות אחרות, כפי שהיה עד שנות השבעים של המאה הקודמת, למרות ההישגים הרבים בתחום, מצבה התחבורתי של סוריה ירוד  יחסית לשטחה ולאוכלוסייתה ההולכת וגדלה, ההשקעות בתשתיות התחבורה החדשות ובאחזקתן של אלו הקיימות הן קטנות. קיים חוסר איזון במספר נתיבי התחבורה לכיוונים השונים. ציר ראשי יחיד של תחבורה שכיוונו צפון-דרום מקשר את חאלב לדמשק. אל הציר הזה מחוברים כבישים המקשרים את סוריה עם לבנון ועם חוף הים התיכון. רשת הכבישים בכיוון המזרחי היא דלילה, שכן רוב אוכלוסיית סוריה מתרכזת במערב המדינה.