דרך החאג’ הלבנטית… עורק רוחני ותרבותי שנמשך במשך שלוש עשרה מאות שנים

דמשק – סאנא

מאז שחר האיסלאם, דרך החאג’ הלבנטית הייתה אחת הדרכים הדתיות, המסחריות והתרבותיות הגדולות ביותר בהיסטוריה האיסלאמית, המשתרעת מדמשק ועד מדינה ומכה, עם מיליוני עולי רגל המהלכים לאורך המסלול.

דרך החאג’ הלבנטית מקורה עם תחילת השליטה האסלאמית על האזור בתקופת שלטונו של הח’ליף הישר השני, עומר בן אל-ח’טאב, בתחילה, היא הייתה הדרך הרשמית לעולי רגל ללבנט, ולאחר מכן לאנטוליה ולקווקז עם התפשטות האיסלאם, דרך זו התבססה כאחד משלושת נתיבי החאג’ העיקריים בעולם האיסלאמי, לצד נתיבי מצרים ועיראק.

על פי אתר האינטרנט של האנציקלופדיה לעתיקות בסוריה, הדרך, שנמשכה מדמשק, דרך דרום סוריה, לאחר מכן חצתה את מדבר ירדן, אחר כך את צפון חיג’אז, והגיעה למדינה ולמכה, הייתה באורך של כ-1,300 ק”מ, והנסיעה לשם והחזרה ארכה כארבעה חודשים, כולל תקופות מנוחה ותקופות לחידוש המלאי של מזון ומים.